#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נז. 1 מנין לתנא דבי מנשה ז' מצוות שנצטוו בני נח (עבודה זרה וגילוי עריות, שפיכות דמים, גזל, אבר מן החי, סירוס וכלאים)?<p dir=""rtl"">[ומה לומד מהפסוקים האלו התנא שלמד ז' מצוות מויצו וכו'?]</p>"	"ע&quot;ז וגלוי עריות - &quot;ותשחת הארץ לפני האלהים&quot; ותנא דבי רבי ישמעאל בכל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה [ואידך אורחייהו קא מגלי].<p dir=""rtl"">שפיחות דמים - &quot;שפך דם האדם&quot; [ואידך קטלייהו הוא דקא מגלי].</p><p dir=""rtl"">גזל - &quot;כירק עשב נתתי לכם את כל&quot; ואמר רבי לוי כירק עשב ולא כירק גנה. [ואידך ההוא למישרי בשר הוא דאתא].</p><p dir=""rtl"">אבר מן החי - &quot;אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו&quot; [ואידך ההוא למישרי שרצים הוא דאתא].</p><p dir=""rtl"">סירוס - &quot;שרצו בארץ ורבו בה&quot; [ואידך לברכה בעלמא]. </p><p dir=""rtl"">כלאים - &quot;מהעוף למינהו&quot; [ואידך ההוא לצוותא בעלמא]. </p>"	סנהדרין נז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז. 2 על אלו מצות בן נח נהרג ומנין?	"שפיכות דמים כתיב להדיא &quot;שופך דם האדם באדם דמו ישפך&quot;. <p dir=""rtl"">אמר רב יוסף בי רב לא לומדים שאר מצות ממנו ולכן אין מחייבים אלא היכי דכתיב גבי ישראל איש איש לרבות את הגוים, ומרבים {למסקנא דרב ששת} עוד ג', גלוי עריות ברכת ה' וע&quot;ז.</p><p dir=""rtl"">רב הונא ורב יהודה וכולהו תלמידי דרב סברו שלומדים משפיכות דמים ועל כל המצות שמצווה בן נח, נהרג.</p>"	סנהדרין נז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נז. 3 'על שפיכות דמים, נכרי בנכרי ונכרי בישראל חייב, ישראל בנכרי פטור. על הגזל, גנב וגזל וכן יפת תואר וכן כיוצא בהן, נכרי בנכרי ונכרי בישראל אסור, וישראל בנכרי מותר.' <p dir=""rtl"">מדוע ברישא גבי ש&quot;ד תני חייב ובגזל תני אסור? מהו כיוצא בהן? והאם ברישא יש לשנות נמי כיוצא בהן ומדוע?</p>"	"חייב ואסור - למ&quot;ד אין בן נח נהרג על הגזל ניחא, למ&quot;ד נהרג בסיפא תני פטור אידי דישראל תני מותר, אבל ברישא אינו יכול לשנות מותר, שהרי לא מורידים ולא מעלים.<p dir=""rtl"">כיוצא בו בגזל - למסקנא כובש שכר שכיר [פחות משוה פרוטה גוי בישראל אסור אפ' שהוא מוחל, מפני שיש לו צער, אבל אין לפרש שזה הכיוצא בהן, שגוי לגוי זה גזל גמור].</p><p dir=""rtl"">כיוצא בו ביפת תואר - כדאמר רבי חנינא בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה נהרג עליה.</p><p dir=""rtl"">בשפיכות דמים - האי תנא לא מצא כיוצא בו ולא תני, ואי משכחת דתניא הוא כר' יונתן בן שאול גבי רודף שיכול להצילו באחד מאבריו (אבל תנא דידן סבר שרודף אף שיכול להצילו באחד מאבריו מותר להרגו).</p>"	סנהדרין נז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז: 1 'אשכח רבי יעקב בר אחא דהוה כתיב בספר אגדתא דבי רב, בן נח נהרג בדיין אחד ובעד אחד שלא בהתראה מפי איש ולא מפי אשה ואפילו קרוב' מנין?	אמר רב יהודה אך את דמכם לנפשתיכם אדרש - אפילו בדיין אחד, מיד כל חיה - אפילו שלא בהתראה, אדרשנו ומיד האדם - אפילו בעד אחד, מיד איש - ולא מיד אשה, אחיו - אפילו קרוב.	סנהדרין נז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז: 2 האם בן נח מוזהר על העוברים ומנין?	"משום ר' ישמעאל אמרו חייב אף על העוברים דכתיב &quot;שפך דם האדם באדם דמו ישפך&quot; דם שבתוך אדם זה עובר.<p dir=""rtl"">ת&quot;ק פטר עובר וסובר כתנא דבי מנשה שכל מיתה האמורה בבני נח היא חנק ודורש 'באדם דמו ישפך' מתה שהוא בגופו של אדם הוי אומר זה חנק.</p>"	סנהדרין נז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז: 3 בת נח האם מצווה על הדינים, שפיכות דמים והזנות ומנין?	"אינה מצווה על הדינים ולכן אינה דנה ומעידה על בן נח דכתיב &quot;מיד איש&quot; ולא מיד אשה, ומאי דכתיב אשר יצוה את בניו ואת בתו... לעשות צדקה ומשפט&quot; ביתו לצדקה ובניו למשפט.<p dir=""rtl"">אבל אין לדרוש &quot;מיד איש&quot; ולא מיד אשה שאם הרגה פטורה - דכתיב &quot;שופך דם האדם&quot; מכל מקום. </p><p dir=""rtl"">ואין ללמוד &quot;על כן יעזוב איש&quot; ולא אשה ואם זינתה פטורה - דהדר ערביה קרא והיו לבשר אחד.</p>"	סנהדרין נז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז: 4 נכרי שבא על נערה המאורסה, נכנסה לחופה ולא נבעלה, בגויה ובישראלית האם חייב ומה חייב?	"על גויה - אינו חייב אלא אחר שנבעלה דתני רבי חנינא &quot;בעולת בעל&quot; יש להם ולא נכנסה לחופה ולא נבעלה ובודאי לא ארוסה.<p dir=""rtl"">על בת ישראל - חייב ודינו כישראל, אם היא נערה מאורסה בסקילה, נכנסה לחופה ולא נבעלה בחנק [ולתנא דבי מנשה לא צריך לזה שסובר שכל בן נח מיתתו בחנק].</p>"	סנהדרין נז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נז: 5 אלו עריות בן נח מוזהר עליהם?	"&quot;על כן יעזב איש את אביו ואת אמו&quot; רבי אליעזר אומר: אביו - אחות אביו, אמו - אחות אמו. רבי עקיבא אומר: אביו - אשת אביו, אמו - אמו ממש. <p dir=""rtl"">אמר ר&quot;מ אליבא דר&quot;א שלגוי יש שאר אם ואין לו שאר אב (דכתיב וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי). אליבא דר&quot;ע אמר שכל מה שב&quot;ד מחייבים עליו מיתה בן נח מוזהר עליו. [ע' לקמן נח: דעת רב הונא שלא מרבים אלא הכתובים להדיא &lt;רש&quot;י שם&gt;]</p><p dir=""rtl"">דעת חכמים (בברייתאה ראשונה) &quot;איש איש&quot; לרבות גוי שמוזהר על כל מה שישראל חייב עליו כרת &lt;ע&quot;פ רש&quot;י, ורבים החולקים עליו, וע' גרסת הגר&quot;א&gt;.</p>"	סנהדרין נז:		
